<h1>תשובות רבינו אברהם ב"ר יצחק בעל האשכול מכת"י</h1>
<h2>דף מח:</h2>
תשובת שאלה להרב ר' אברהם ב"ר יצחק זצ"ל. עתה אחל לדבר אם זה הקרקע שייחד ראובן לאשתו בארבע מצרניו כאשר אמרת. או שפטרה מנדר ומשבועה בין ממנו ובין מיורשיו בין מהבאים מכחו הרי אין עליה שבועה ולא על הבאים מכחה והלקוחות בכלל הבאים מכחה כמו שפירשנו בתוספתא [כתובות פ"ט ה"ה], וגם הרב ז"ל [רי"ף שם מ"ו ע"ב בדפיו] מביא אותה. וכל החושבים לומ' שהרב אמ' שלא יועיל נאמנות ללוקח אע"פ שפי' הבאים מכחו טועה הוא ומוציא דבה אני קורא עליו שלא כתבו הרב אלא למעט לוקח שבא קודם הנאמנות שאם נשא אשה ואח"כ מכר קרקע ואח"כ כתב לה נאמנות אינו מועיל לה להוציא מיד הלוקח בלא שבועה, אבל לוקח שלקח ממנו אחר שכתב לה נאמנות באמת הוא מוציאה מידו בלא שום שבועה דאיהו דאפסיד אנפשיה דזבן מיניה בלא קנין דידה, וכמה שנים שגדרתי דברי הרב בזה שלא לתפוס עליו. ואני הוא המזכה ומזכה אני במקומי ואפי' למנהג נרבונ"א שאומ' שלא יועיל נאמנות לפטור אותה משבועת היורשין מודין הן שבשבועה היא נוטלתו וכל יורשיה. ואפי' מת לוה בחיי מלוה ואח"כ מלוה דלא אמרי' אין אדם מוריש שבועה לבניו היכא דאיכא נאמנות דמהניא לה נאמנות שהיורשין נשבעין ונוטלין. ומה שאמרת שנעשית אפטרופא אחר מיתת בעלה שאין מועיל לה נאמנות בעלה דע אם בעלה מינה אותה אפוטרופיא על יורשיו הרי אין עליה שבועת אפוטרופיא כדאי' בגמ' דגיטין [נ"ב ע"א]. ואפי' לא מינה אותה בעלה והרי שהיה ליורשים עליה שבועה אין אומרים בשבועה זו אין אדם מוריש שבועה לבניו. מפני שהיא ממה שאמרו [שבועות מ"ח ע"ב] הבו דלא לוסיף עלה. בין ותדע ואם זה הקרקע היא הביאה אותו לבעלה וכתבו לה בכתובתה אין צורך לומ' אלא היא מוציאתו ממנו בלא שום שבועה שאפי' בחייו היתה יכולה למחות בו שלא ימכור. מה שאין כן בקרקע שלו שייחד לה לכתובתה לאחריות שהוא יכול למכרו לכל ימי חייו. ומה שהזכרת בסוף הכתב שאם נעשית אפטרופיא אחר מיתת בעלה דלא מהניא לה נאמנות בעלה שנתחייבה שבועה ליתומים בשביל האפוטרופוסות ומת הלוקח בחיי האשה ואח"כ מתה האשה והוו להו יורשי האשה אצל יורשי הלוקח כיתומים מן היתומים. זו שאלה אחרת היא, וכבר השיבותי לך לפי דרכי שלא אמרו בזה אין אדם מוריש שבועה לבניו שהרי אמרו הבו דלא לוסיף. ושבועה זו שהיא חייבת ליורשי הבעל אינה משום שבועת יורשים שתקנו חכמים אלא משום שבועת אפטרופין היא. והרי היא כשבועת פוגמת כתובתה שאם פגמה ומתה יורשין נשבעין שבועת יורשין ונוטלין. הרי לך תשובה זו והיא ברורה ונקיה לכל יודעי דת ודין.
